אהובה שרמן

לקראת פתיחת התערוכה החגיגית לציון 100 שנים להולדתה של האמנית אהובה שרמן ז"ל, שתיפתח במוצאי שבת, 13 ביוני 2026, בגלריה סמאח עווד בדאליית אל־כרמל, ניתנת הזדמנות מחודשת להתבונן ביצירתה רבת־השנים ובמקומה הייחודי בתולדות האמנות הישראלית. שרמן, שהלכה לעולמה בשנת 2023 בגיל 96, הותירה אחריה מורשת אמנותית עשירה, עצמאית ומגוונת, שנפרשה על פני עשרות שנות יצירה בלתי פוסקת.

אהובה שרמן נולדה בתל אביב בשנת 1926, ובילדותה עברה לחיפה – העיר שהייתה לה לבית, ונופיה היוו מקור השראה מרכזי ליצירותיה. כבר מגיל צעיר בלט כישרונה האמנותי, אך עקב המצב הכלכלי חיפשה בעקשנות דרכים ללמוד ולהתפתח, ובנתה את עצמה בעשר אצבעות מתוך נחישות, סקרנות ואמונה עמוקה ביצירה. כאם צעירה וכאישה שפעלה בשדה אמנות גברי ברובו, הצליחה לפרוץ בשנות השישים ולהציג בתערוכות בארץ ובעולם, מבלי להיעזר בסוכן או בקשרים בברנז׳ה התל אביבית.

יצירתה נטועה בנופי הארץ ובאור הים־תיכוני: חיפה, ירושלים, הגליל, המדבר והים. אך היא לא הסתפקה בציור נוף במובנו הצר. ציוריה, שטיחי הקיר, ההדפסים, הקולאז׳ים ועבודות הפסטל שלה מבטאים דיאלוג מתמשך בין מקום, זיכרון, חומר ורגש. אחד המאפיינים הבולטים שלה היה הסירוב לחזור על עצמה: שרמן חיפשה שוב ושוב שפה חדשה, מדיום חדש, מבט חדש. בכל חדר בתערוכה מוצגות עבודות מתקופה אחרת ובסגנון שאמנם שונה אך נושא את טביעת האצבע הייחודית שלה. לא במקרה אמרה שתערוכה רטרוספקטיבית שלה עשויה להיראות כתערוכה קבוצתית.

בצד הישגיה האמנותיים, שרמן הייתה גם מקור להשראה של מחויבות אנושית וציבורית – היא תרמה יצירות לעמותות ובתי חולים, סייעה לאמנים עולים, לימדה והרצתה בפני תלמידים, וזכתה בפרסים ובהוקרה, בהם פרס הרמן שטרוק ותואר יקירת העיר חיפה. התערוכה הקרובה אינה רק מחווה לזכרה, אלא חגיגה של חייה כאמנית חופשית, אמיצה ומתחדשת, שידעה להפוך את נופי הארץ ואת חוויית החיים כאן לשפה חזותית עשירה, נגישה ומלאת רוח.