אהובה שרמן

אהובה שרמן ז״ל, מן האמניות הישראליות שפעלו כאן במשך עשרות שנים, הותירה אחריה מורשת אמנותית עשירה, עצמאית ומגוונת. ביצירתה ניכרים אהבת הארץ, קשב עמוק לנוף ולאור המקומי, וחיפוש מתמיד אחר דרכי ביטוי חדשות. שרמן, שנולדה בשנת 1926 והלכה לעולמה בשנת 2023 בגיל 96, יצרה לאורך חייה גוף עבודות רחב הכולל ציורים, הדפסים, קולאז׳ים, שטיחי קיר ועבודות פסטל — כולם נושאים את טביעת האצבע הייחודית שלה.

אהובה שרמן נולדה בתל אביב בשנת 1926, ובילדותה עברה לחיפה – העיר שהייתה לה לבית, ונופיה היוו מקור השראה מרכזי ליצירותיה. כבר מגיל צעיר בלט כישרונה האמנותי, אך עקב המצב הכלכלי חיפשה בעקשנות דרכים ללמוד ולהתפתח, ובנתה את עצמה בעשר אצבעות מתוך נחישות, סקרנות ואמונה עמוקה ביצירה. כאם צעירה וכאישה שפעלה בשדה אמנות גברי ברובו, הצליחה לפרוץ בשנות השישים ולהציג בתערוכות בארץ ובעולם, מבלי להיעזר בסוכן או בקשרים בברנז׳ה התל אביבית.

יצירתה נטועה בנופי הארץ ובאור הים־תיכוני: חיפה, ירושלים, הגליל, המדבר והים. אך היא לא הסתפקה בציור נוף במובנו הצר. ציוריה, שטיחי הקיר, ההדפסים, הקולאז׳ים ועבודות הפסטל שלה מבטאים דיאלוג מתמשך בין מקום, זיכרון, חומר ורגש. אחד המאפיינים הבולטים שלה היה הסירוב לחזור על עצמה: שרמן חיפשה שוב ושוב שפה חדשה, מדיום חדש, מבט חדש. בכל חדר בתערוכה מוצגות עבודות מתקופה אחרת ובסגנון שאמנם שונה אך נושא את טביעת האצבע הייחודית שלה. לא במקרה אמרה שתערוכה רטרוספקטיבית שלה עשויה להיראות כתערוכה קבוצתית.

בצד הישגיה האמנותיים, שרמן הייתה גם מקור להשראה של מחויבות אנושית וציבורית – היא תרמה יצירות לעמותות ובתי חולים, סייעה לאמנים עולים, לימדה והרצתה בפני תלמידים, וזכתה בפרסים ובהוקרה, בהם פרס הרמן שטרוק ותואר יקירת העיר חיפה.